עבר בקריאה טרומית - הטרדה מינית בעבודה תוכר כתאונת עבודה
עודכן ב:02/12/2014
הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעה בעבודה), התשע"ג–2013, המכירה בהטרדה מינית בעבודה כנכות עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי.
חברת הכנסת רוחמה אברהם הניחה הצעת תיקון לחוק הביטוח הלאומי, אשר לפיה תוכר פגיעה מסוג הטרדה מינית כ"תאונת עבודה" על פי הגדרתה בחוק. בדברי ההסבר לתיקון מבהירה חברת הכנסת אברהם כי מטרתו הינה להגדיר את ה"פגיעה המינית" כפגיעה נפרדת ועצמאית (ולא כנזק נפשי או גופני, למשל).
תיקון זה בא להגן על כבוד האדם, טוענת אברהם, תוך מתן ביטחון סוציאלי לנפגע במקרה בו נגרם לה\לו נזק המונע מהם לשוב לאורך חיים תקין. חברת הכנסת טענה כי עד היום הכיר המוסד לביטוח לאומי בפגיעות בעבודה, כעילה לזכאות בפיצויים מטעם המוסד, גם במקרים של הטרדה מינית. לדוגמא, המוסד לביטוח לאומי הכיר בתביעתה של עובדת אשר נאנסה על ידי מעבידה, ואף נפסקה בעבורה קצבת נכות.
כל הטרדה מינית של אישה בעבודתה היא עבירה פלילית חמורה, אך לא כל אישה תסבול מנזק רפואי מוחשי נפשי כתוצאה ממנה. בתוך המכלול הרחב של נשים עובדות, ישנן עובדות אשר חוסנן הרגשי אינו גבוה, או שהפגיעה בהן הייתה כה קשה עד שהן לוקות בנזק רפואי נפשי של נכות, מטרת התיקון החדש היא להבהיר כי מי שנפגע כתוצאה מהטרדה מינית (חד-פעמית או מתמשכת) תוך כדי עבודתו יוכל לממש את זכויותיו כנפגע עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי.
במקרים רבים הנפגע מהטרדה מינית סובל מתגובה רגשית-נפשית. במוסד בביטוח הלאומי פגיעה נפשית מוכרת רק במקרים שבהם ניתן לנקוב באירוע ספציפי שניתן להגדיר בזמן ובמקום.
המטרה בהגשת תביעות על הטרדה מינית בעבודה היא כפולה:
- ראשית, על מנת שהעובדת המוטרדת תממש את זכויותיה החוקיות ותקבל את הפיצוי המגיע לה על הנזקים שנגרמו לה;
- ושנית, בכדי להעניש את המטריד ולנסות ולמנוע ממנו את האפשרות לפגוע בנשים נוספות, ע"י כך שפוגעים בו בכיסו כאשר הוא נדרש לשלם את הפיצויים על הטרדה מינית בעבודה ופוגעים בפרנסתו, כאשר בדרך כלל, אם הוא נמצא אחראי לנזק ע"י ביהמ"ש -- הוא מפוטר ממקום העבודה בו התבצעה הטרדה מינית.
התיקון המוצע כולל תיקון עקיף לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי. בנוסחו הנוכחי, ברירת המחדל קובעת כי לא תשולם גמלה בגין תקופה העולה על 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו הגיש המבוטח את תביעתו למוסד (תשלום רטרואקטיבי). התיקון המוצע מאריך את תקופת ההתיישנות לצורך תשלום גמלה רטרואקטיבית בגין פגיעה כתוצאה מהטרדה מינית ל-36 חודשים. מטרת הארכת התקופה מ-12 חודשים ל-36 חודשים היא לאפשר לנפגע פרק זמן ארוך יותר להגשת תביעה, וזאת בשל העובדה כי לעובדים רבים החשופים להטרדה מינית, לוקח זמן רב עד שהם מסוגלים לדווח על פגיעתם (כפי שעלה לאחרונה ממקרים שהתפרסמו באמצעי התקשורת).
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעה בעבודה), התשע"ג–2013 - לעיון
מקור:יחידת האינטרנט, המוסד לבטיחות ולגיהות.