הדבקות במחלות זיהומיות במקומות עבודה ובעיקר במעבדות רפואיות ובתי חולים
עודכן ב:14/04/2019
לאחרונה פורסמה סקירה רחבה שריכזה הדבקות במחלות זיהומיות במקומות עבודה בארה"ב בשנים 2015-2006. המקרים שאותרו בספרות ארעו לא רק במקומות עבודה שעיסוקם בגורמי מחלות או בחולים במחלות זיהומיות, אלא גם בכל ענפי המשק והתעשייה. החוקרים איתרו 66 מקרי הדבקות תעסוקתיות, בייצור, בחינוך, בתחבורה, בעבודות שדה ועוד. עם זאת, רוב מקרי ההדבקות היו בקרב עובדי בתי חולים ומעבדות, וכן בקרב עובדים עם בעלי חיים ונותני שירות לציבור. נסיבות ההדבקות כללו את כל הדרכים בהן עובדים עלולים להיחשף לגורמים מזהמים, כלומר, בשאיפת אירוסולים, במגע חומר מזהם בריריות עיניים, אף ופה, בבליעת חומר ובחדירה אקטיבית דרך העור. מקרה אחד מצוטט של הדבקה בנגיף האיידס במגע מיני בלתי מוגן אצל עובד בתעשיית סרטי הפורנו. נצטט כאן מספר מקרי הדבקה מענינים שניתן להפיק מהם לקחים מעשיים, בעיקר לעובדי מעבדות ובתי חולים, מארה"ב ומארצות נוספות.
עובד מעבדה רפואית בבית חולים באיטליה, סילק מבחנות עם דם ללא פקקים למיכל איסוף. פעולת ההשלכה של מבחנות זו על גבי זו במיכל גרמה להתזה של 0.5 מ"ל מהחומר לעינו. העובד שטף את עינו מיד ופנה ליעוץ רפואי. באותה תקופה היה מקובל לרשום רק AZT לטיפול בחשיפות אפשריות לדם של חולי איידס. העובד החל ליטול את התרופה תוך 3 שעות מהאירוע. בדיקת המבחנות איתרה 6 דגימות מחולי איידס. לאחר 29 יום מהאירוע, אובחן העובד כמודבק בנגיף HIV, אך הארוע מדהים עוד יותר, באשר לאחר 3 חודשים אובחן שנדבק גם בנגיף צהבת מטיפוס C. המסקנות ממקרה זה הן, מבחינת אמצעי מיגון יש להרכיב משקפי מגן תמיד במעבדות בטיפול בחומר מזהם, ולהשליך מבחנות פקוקות. כמו כן, יש להתחיל בטיפול בקוקטייל נוגדי נגיפי רטרו, ואך רק AZT, תוך זמן קצר ביותר וההמלצה היא תוך שעתיים. זו היא ההוכחה הראשונה שפורסמה שנגיף HIV עלול להדביק גם דרך רירית העין. מקרה נוסף של הדבקה בנגיף HIV דרך העין ארע במעבדה רפואית בגרמניה בשנת 2000. עובד מעבדה רפואית הסיר ביד פקק ממבחנת וקוטיינר. הוא חש טיפת נסיוב שהגיעה לעינו השמאלית. העובד הגיב על ידי "עפעוף מהיר" ולא שטף את העין. העין היתה קצת דלקתית עקב הרכבת עדשות מגע. העובד לא הרכיב משקפי מגן ועטה זוג כפפות אחד. העובד לא דיווח על המקרה ולכן לא קיבל כל טיפול שלאחר חשיפה. לאחר 5 שבועות נמצאו בדמו נוגדנים לנגיף. בכל בית החולים אושפז באותה תקופה רק חולה איידס אחד, וקביעת רצף הרנ"א של הנגיף בחולה ובעובד העידה על זהות בין הזנים של החולה ושל העובד הנדבק.
בשנת 2017, שלושה עובדי מעבדה רפואית בדרום אפריקה טיפלו בתרביות ודגימות שכללו סלמונלה טיפי. העובדים היו בעלי ותק מקצועי של שנה עד מספר שנים. איש מהם לא נקט בציוד מגן אישי כל שהוא, גם לא כפפות. השלושה חלו, אושפזו, וטופלו באנטיביוטיקה מתאימה במשך מספר שבועות עד להחלמה. בעקבות מקרה זה, רועננו נהלי הבטיחות והשימוש בציוד מגן נאכף על כל העובדים.
במעבדה רפואית בארה"ב עסקו בין שאר המזהמים גם בחיידק בורקהולדריה פסואדומלאי, חיידק המסווג בקבוצת סיכון 3, ומסוגל להדביק גם בדרכי הנשימה. החיידק גורם למחלה קטלנית הנקראת גלנדרס. בבדיקה שנערכה במעבדה זאת, התגלה כי 13 מתוך 17 העובדים (77%) ביצעו פעולות בסיכון גבוה מחוץ למנדף הביולוגי כפי שנדרש. 4 מהעובדים אף הודו כי נהגו להריח את התרביות בצלחות הפטרי, כדי לזהות את ריחו האופייני ה"אדמתי" של החיידק. העובדים שנחשפו פוטנציאלית, טופלו 3 שבועות בטרימתופרין-סולפמתאקסאזול, שהחל יומיים לאחר החשיפה, ואיש מהם לא חלה. נהלי הבטיחות עודכנו ונאכפו כולל איסור ברור להרחת תרביות.
עובדת מעבדה בבית חולים בארה"ב הביאה את בתה בת השש לביקור במקום עבודתה. אחד החברים לעבודה הראה לילדה צלחת פטרי עם מושבות של א.קולי מזן O157:H7, ואף אפשר לה לגעת בהן באצבע. האם רחצה את ידי הבת מיד בסבון ומים. משערים כי הרחצה לא היתה מספקת, והילדה כנראה נגעה באצבעותיה בפה. (המנה המדביקה של חידק זה מוערכת ב-100-50 חיידקים). הילדה לקתה בתסמונת המולטית (hemolytic Uremic syndrome) טופלה בדיאליזה פריטוניאלית במשך שבועיים, נזקקה לעירויי דם חוזרים וכדוריות דם דחוסות. שנה לאחר האירוע, תפקודי הכליה חזרו לערכים תקינים, וכן לחץ הדם. המסקנה – מעבדות רפואיות אינם מקום לביקורי ילדים, ואכן הנחיה זו מוזכרת בכל נהלי הבטיחות.
מקור:
Su et al. Case invstigations of infectious diseases occurring in workplaces, United States, 2006-2015. Emerg Infect Dis 2019;25:397
מקור:ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.