פוריות ותוצאות הריון בעקבות חיסון בתרכיב אסטרה זניקה
עודכן ב:29/12/2021
עם תחילת מבצע החיסונים ההמוניים נגד קוביד 19, הופצו שמועות ומידע שקרי לגבי השפעת התרכיבים על פוריות נשים ועל תוצאות ההריון.
הילסון וחב' מאסטרה זניקה בשיתוף עם קבוצות מברזיל ודרום אפריקה, עקבו אחר ארבעה ניסויים בתרכיב במופעים 1-3, בארצות הנ"ל כולל אנגליה. התרכיב של החברה מבוסס על נגיף אדנו של קופים ופותח בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד. המשתתפות בניסויים נבדקו לשלילת הריון לפני מתן החיסון.
בקבוצת החיסון היו 4925 נשים ובקבוצת הבקרה (הזרקת דמה) 4830. בזמן הניסויים, 121 נשים דיווחו על הריון, ומתוכן 93 נלקחו להערכת הפוריות, 50 בקבוצת החיסון ו-43 בקבוצת הבקרה. החוקרים לא מצאו התאמה בין הפחתת פוריות לבין קבלת חיסון, כאשר יחס הפוריות נטה דוקא לטובת המחוסנות (RR=1.14 P=0.53), ונטיה דומה נמצאה גם לגבי הריונות חיים. לגבי תוצאות ההריונות, ניתוח התוצאות הסתמך על 107 נשים מהן 72 מחוסנות. שיעור ההפלות בקרב קבוצות המחוסנות לא היה גבוה מזה של קבוצת הבקרה ועם נטיה לשיעור נמוך יותר במחוסנות (RR=0.67 P=0.51). לא דווח על לידה שקטה או מות הילוד בשתי הקבוצות.
המחברים סוברים כי ממצאים אלה בנוסף לממצאים מקבילים מחיסון בתרכיב רנ"א שליח, עוזרים בהחלטות הנשים לגבי קבלת חיסונים.
מקור
Lancet 2021;398:1683
מקור: ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.