מחקר אפידמיולוגי וגנטי בנגיף הואריאנט הבריט
עודכן ב:06/01/2021
הואריאנט הבריטי שנקרא תחילה קו 1.1.7 B, ועתה מכונה VOC 202012/01 (variant of concern), הופיע באנגליה בקיץ עד תחילת הסתיו 2020.
וולץ וחב' מהקולג' האיפריאלי בלונדון, חקרו את תכונות ההפצה המוגברת של הואריאנט ממספר היבטים. תחילה בוצע ריצוף של החומר הגני של הנגיף מדגימות של חולים בקהילה, והמידע הצביע על שינוי בנפיצות הואריאנטים השונים עם הזמן. ניתוח פילודינמי לפי מודלים הצביע על גידול מעריכי של שונות הוארינטים באוכלוסיה. בנוסף נמצא, כי שינויים בתדירות VOC שהתקבלו מהניתוח הגני, היו בהתאמה טובה עם שינויים בגן S (חלבון הספייק) שהביאו לכשל בבדיקות PCR , תופעה שנקראת SGTF ( S- gene target failure).
כמו כן, החוקרים בדקו ואריאנטים שונים ומצאו כי הואריאנט המדובר הינו בעל כושר הדבקה גבוה מהאחרים המזוהים על ידי PCR, בעוד שחציון הערך R של הזנים האחרים הוא 1.28, הערך לגבי החדש הוא 1.80, זאת למרות שלואריאנט החדש יש זמן דגירה שונה וזמן הכפלת דור שונה. עובדה חשובה שנמצאה הצביעה על הסחה של הדבקת קבוצות גיל באוכלוסיה, כשהואריאנט הבריטי נוטה להדביק יותר אנשים מתחת לגיל 20.
מקור
מקור: ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.