עדכון ההנחיות לגבי מתן חיסוני הקורונה - המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) באטלנטה
עודכן ב:11/01/2021
המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) באטלנטה, פרסם ב-4.1.21 עדכון של ההנחיות וההמלצות לגבי מתן חיסוני הקורונה המבוססים על רנ"א שליח. ההנחיות מתייחסות לשני התרכיבים של פייזר ומודרנה, ומפרט את הרכבם. עיקר העדכונים מתייחסים לנושאים הבאים:
- הרווח בין שתי מנות התרכיב,21 יום בפייזר ו-28 במודרנה תקף, אך גם מתן המנה השניה עד 4 ימים לפני המועד מתקבלת. אם המנה השניה נדחית מסיבה כל שהיא מעבר למועדים הנ"ל, אין צורך לחזור על משטר החיסון. למעשה אין רווח מרבי קבוע בין שתי המנות.
- אין לשלב בין תרכיבים שונים. אם הוזרקה בטעות מנה מתוצרת שונה מהראשונה, אין לתת מנה נוספת מכל סוג שהוא.
- יש לרווח מתן תרכיב הקורונה בפרק זמן של 14 מכל מתן תרכיב אחר. עם זאת, במקרים בהם הסיכון התיאורטי של מתן מקביל של חיסונים קטן מהטובה הצומחת מהחיסון, אפשר לחסן ואין צורך לחזור על אחד החיסונים.
- אין מניעה לחסן אנשים שחלו בעבר, עם או ללא תסמינים, אך במחלה סוערת יש לחכות להחלמה.
- אנשים שקיבלו טיפול נגד קורונה בנוגדנים חד שבטיים או פלסמת מחלימים, יחכו עם חיסון לפחות 90 יום מזמן ההדבקה. זאת עקב מיעוט נתונים למקרה זה ויתר זהירות. טיפול בנוגדנים אחרים או IVIG לא מונע חיסון.
- המסמך מפרט מצבי אלרגיה המונעים קבלת חיסון: תגובה אנאפילקטית לאחר מנה קודמת של תרכיב או לאחד ממרכיביו; תגובה אלרגית מיידית בכל עצמה שהיא למרכיבים, כולל פולי אתילן גליקול, תגובה אלרגית מידית בכל עצמה שהיא לפוליסורבט (עקב אפשרות לתגובה צולבת עם PEG). אנשים אלה יכולים לקבל את החיסון לאחר התייעצות עם אלרגולוג ותחת בקרה במוסד רפואי בעל אמצעי החייאה.
- המסמך מפרט נתונים היכולים לעזור למחסנים, בהערכת הסיכון במתן התרכיב, דוגמת הסיכון ללקות בקוביד 19, הסיכון למחלה חמורה או מוות, לקות במחלה בעבר, הסיכון לאנאפילקסיס והאפשרות למתן החיסון תחת בקרה רפואית.
- תגובות אלרגיות שאינן קשורות עם מרכיבי החיסון, דוגמת אלרגיות למזון, לרעלים, לבעלי חיים, לחומרים בסביבה כולל לייטקס, או לתרופות, אינן מהוות התוויית נגד לחיסון.
המסמך כולל בנספח טבלה המנחה את נותני החיסונים, מה התנאים והפעולות הדרושות כדי למיין את המטופלים לפי שלוש קבוצות – קבוצה שיכולה להמשיך ישירות לקבלת החיסון, קבוצה שיש לנקוט אמצעי זהירות, וקבוצה שאין לחסנה.
המסמך כולל התייחסות גם למתן החיסונים לילדים ומתבגרים (בינתיים לא) ולגבי נשים הרות או מניקות (אם הן חלק מקבוצת סיכון דוגמת צוות רפואי יכולות לבחור להתחסן עם מתן יעוץ), [המסמך נוקט לתיאור קבוצה זאת בנוסח – Vaccination of pregnant or lactating people] וכן לגבי אנשים הלוקים מחסר במערכת החיסון (לחכות להתאוששות המערכת) או הלוקים במחלות אוטואימוניות (אפשר לחסן).
מקור
מקור: ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.