מודל להחלטה על קדימיות במתן חיסוני קורונה
עודכן ב:01/03/2021
עקב הביקוש הרב לתרכיבים נגד קוביד 19, העולה בהרבה על ההיצע בשלב זה, חשוב לתכנן בצורה המיטבית את חלוקתם לאוכלוסיה.
בישראל, קבע משרד הבריאות כי יש לתעדף את קבוצות הגיל המבוגר ואחר כך להמשיך לגילים צעירים יותר. בובר וחב' בנו מודל לגבי ארצות שונות, שמטרתו לחזות איך חלוקות התרכיבים תשפיע על שיעור מקרי המוות ועל התפשטות המגיפה. המודל העריך את יעילות התרכיב ויכולתו בהפחתת מקרי המחלה ו/או עצירת התפשטותה, מול שונות בעמידות למחלה לפי גיל, שיעור התמותה והפחתה בכושר החיסוני.
הממצאים הצביעו כי ברוב המצבים, הפחתת מקרי המוות דרשה העדפה בחיסון של קבוצות אוכלוסיה הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לתמותה, לרוב אנשים מעל גיל 60, ואנשים בעלי מחלות רקע.
לעומת זאת קבע המודל, כי אם התרכיב הינו בעל יעילות נמוכה באנשים מבוגרים מאד, אזי דוקא יש לתעדף בחיסונים קבוצות אוכלוסיה צעירות יותר. כמו כן מצא המודל, כי כדי להגביר את זמינות התרכיבים, יש לתעדף אנשים שנמצאו שליליים במבחן נוגדנים לנגיף. נראה כי המודל המדובר עולה בקנה אחד עם מדיניות משרד הבריאות בישראל, ומוכיח כי ננקטו צעדים נכונים בחלוקת התרכיבים בארץ.
מקור
Science 2021;371:916
מקור: ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.